דף הבית צור קשר  היכן הארון אבנים פילוסופיה וקבלה מזלות סיפור או מעשיה בית הבחירה בדיקת שמות וזוגיות שם האדם חלומות ופתרונם התיקון של התיקון

בית המקדש השלישי

 

היכנסו: למרכז העולמי ללימוד קבלה מובנית

במשך כל הדורות האמינו עם ישראל שבית המקדש השלישי יקום ויבנה במהרה בימנו

כבר בדורנו זה דור הגאולה.

בדיוק כפי שהבטיח לנו הרבי.

 

"והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

 

 

הביא וקיבץ  הוציא וגילה.

עבור כל בני אנוש בכל תפוצות העולם.

 

פז אל 2000

אדם (אבי-דורון-משה) הובר

הבהרה: חומר זה קובץ ונערך ע"י מתוך רצון כנה להוציא אמת לאור

 כוונתי להביא אינפורמציה חופשית לשיקול הקורא.

מצות בנית בית המקדש השלישי 

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א'

             מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגים אליו שלש פעמים בשנה שנאמר "ועשו לי מקדש" (שמות כה, .  

         מדברי הרמב"ם עולה בברור שמצווה זו הרי היא ככל מצוות התורה המוטלות על בני אדם ולא נעשית בידי שמים.

 

הקדמת הרמב"ם למשנה 

               הרמב"ם בהקדמתו למשנה מבאר מדוע היה צריך לכתוב את מסכת מידות וזה לשונו: ואחר תמיד מידות, והתועלת בכך שכשיבנה לשמור בו אותה צורה ואותו היחס, כי אותו היחס מאת ה', כמו שאמר "הכול בכתב מיד ה' עלי השכיל" (דהי"א כח,יט).  

         מבואר מדברי הרמב"ם שהבית השלישי יבנה בידי אדם ולא בדרך נס, ולכן נכתבה מסכת תמיד כדי שנדע כיצד לבנות את הבית.

 דברי רש"י ותוס' במסכת סוכה וראש השנה

             במסכת סוכה דף מא. ובמסכת ראש השנה דף ל. משמע שבית המקדש השלישי אפשר שיבנה בלילה, בליל ששה עשר בניסן, שהוא הלילה שלפני הנפת העומר, או ביו"ט הראשון של פסח. שני דברים אלו בלתי אפשריים על פי ההלכה ועל זה כתבו רש"י ותוס' שבית המקדש השלישי לא יבנה בידי אדם אלא ירד משוכלל באש מן השמים, וכמו שכתוב בתורה "מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות טו) שאינו מעשה ידי אדם, אלא כביכול מעשה ידיו של הקב"ה.

               בתוספות למסכת שבועות דף טו: צינו שמקור דבריהם הוא במדרש תנחומא.

 מחלוקת מדרשים בפרוש הפסוק "מקדש ה' כוננו ידיך" 

               בעלי התוס' למדו מפסוק זה שבית שלישי ירד משמים, ואילו במסכת כתובות דף ה. דרשו פסוק זה באופן אחר.

               גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. שאלו במעשה שמים וארץ כתוב "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיהו מח).

               ואלו במעשיהן של צדיקים כתוב "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך".

               פרוש: מעשה שמים וארץ נעשה כביכול ביד אחת, ומעשה המקדש שהוא מעשה ידיהם של צדיקים נעשה כביכול בשתי ידיים. מכאן שהמקדש יבנה בידי אדם.

 לדעת בעל תפארת ישראל המקדש השלישי יבנה בידי אדם 

               כך כתב בעל תפארת ישראל בפרושו למסכת תמיד פרק א משנה א: על כורחנו צריך לומר דהך דתנחומא שהביא התוס' (במסכת שבועות טו) שלעתיד יבנה המקדש בידי שמים דברי אגדה היא ואין למדין ממנה (כירושלמי פרק ו במסכת פיאה) אלא רצונו לומר שהקב"ה יסייעם בדרך נס שיבנוהו.

 במקדש משמים יש חסרון של לשמה

                בספר מקדש מלך עמ' 5 מופיע בהערות הרר"י בשדה שבית המקדש צריך להבנות לשמה ואם כן במקדש משמים יש חסרון של לשמה.      

         בספר מקדש דוד, סימן א הלכות בית הבחירה כתב שדין לשמה מעכב בבנית המזבח, ואם כן אם ירד המזבח משמים יהיה בו חסרון של לשמה. 

התרוץ של מקדש משמים אינו על פי ההלכה

                בספר דרישת ציון ובספר מקדש דוד סימן א הלכות בית הבחירה הסבירו שכל הדיון במסכת סוכה אינו להלכה, כי ההלכה כרבי יהודה שיום הנף אסור כולו מהתורה ולא משום גזירה של מהרה יבנה המקדש, ותרוצי הגמ' הם כדעת האומר שיום הנף אסור מדרבנן.

 

גם לדעת רש"י הבית השלישי יבנה בידי אדם

 

               בספר יחזקאל מג, יא נאמר: "ואם נכלמו מכל אשר עשו, צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורותיו ואת כל חוקותיו וכל צורותיו וכל תורותיו הודע אותם, וכתוב לעניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם".

ופרש רש"י: ושמרו - ילמדו עניני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת הקץ.

 

 

סכום:   

מצות בנית בית המקדש מוטלת על בני אדם.

 

בנין המקדש השלישי לפני מלכות בית דוד

 

ירושלמי, מעשר שני פרק ה הלכה ב:

 

               אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב "ודם ענבים תשתה חמר" (דברים לב, יד).

 

פרוש המראה פנים שם:

 

            ומיהו נראה דטעות הוא [הפסוק שהביא רב אחא "ודם ענבים תשתה חמר"] וצריך להיות הפסוק בפרשת ויחי "ובדם ענבים סותה" (בראשית מט,יא), שהפסוק מדבר בענין בית המקדש לעתיד ובמלכות בית דוד. וכמו שתרגם אונקלוס בתחילת הפסוק "אסרי לגפן עירה" יסתר ישראל לקרתה, עמא יבנון היכלה.

               "ובדם ענבים סותה" דריש הכא כמו שפרש בתרגום יהונתן על המשיח...

               ואם כן תחלת הפסוק על בנין בית המקדש וסוף הפסוק על המלך המשיח.

               ויש רמז נוטריקון גם כן בתיבת ענבים:

               עת נבנה בית יבא משיח.

 

פרוש פני משה שם:

 

            הרי זאת אומרת מהמקרא הזה שבנין בית המקדש לעתיד יהיה קודם שיתפשט מלכות בית דוד בירושלים... [וגם לאחר בנין בית המקדש ירושלים לא תהיה בשלוה] עד שיכבוש מלך המשיח את האומות ותחזור מלכות בית דוד למקומה בירושלים.

              

               "ודם ענבים תשתה חמר". הפסוק הזה אינו מדבר כלל לא מימות המשיח ולא ממה שיהיה לעתיד, אלא מטובות ישראל שהיה להם בארץ בזמן שהיו עושים רצונו של מקום, ומכל מקום למדנו מהפסוק הזה דהטובות על ישראל אינן באין אלא במדרגה כדכתיב "ודם ענב תשתה" והוא יין, וחמר גם כן יין הוא אלא שהוא יין המשובח. וכמו ששם נאמר שמתחילה יבא להם יין הרבה ואח"כ יין יותר משובח כך יהיה לעתיד שמתחילה יבנה בית המקדש ואחר כך יצמח ויעלה מלכות בית דוד ותהיה תשועה גמורה במהרה בימינו אמן.

 

פרוש תוספות יו"ט למעשר שני פרק ה משנה ב:

 

            כי בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד כמבואר בירושלמי וכל שכן קודם לתחית המתים... שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד. ונמצא שעד מלכות בית דוד יהיה לאויבים קצת ממשלה עלינו וכמו שהיה בתחלת בית שני.

 

גם מהתלמוד הבבלי משמע

שהמקדש יבנה לפני מלכות בית דוד

 

 

מסכת מגילה יז:

 

            הגמרא דנה בסדר תפילת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה.

אחרי תפילת בונה ירושלים תקנו את התפילה על מלכות בית דוד "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ולאחריה את תפילת "שמע קולנו" ולאחריה את תפילת רצה "והשב את העבודה לדביר ביתך".

ומסבירה הגמ' את הטעם לסדור התפילה בסדר זה:

"וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר "אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם" (הושע ג) וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" (ישעיהו נו) וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי".

פרש רש"י את הסמיכות שבין בנין ירושלים לביאת דוד: "אחר ישובו בני ישראל" אחר ישובו לבית המקדש ובקשו הקב"ה ואת דוד מלכם.

כלומר שבנין בית המקדש יהיה לפני הופעת מלכות בית דוד ולכן כתוב בתפילת בונה ירושלים "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת" שבנין בית המקדש כלול בבנינה של ירושלים.

 

הקושי שבדברי הגמרא:

 

            לפי דברי הגמרא על פי פרושו של רש"י עולה שתחילה יבנה המקדש ואחר כך יופיע המלך ולאחר הופעת המלך מבקשים על התפילה שתשמע "שמע קולנו" ועל עבודת המקדש "רצה ה' אלקינו בעמך ישראל ובתפילתם והשב את העבודה".

ולכאורה היה צריך לבקש על עבודת המקדש מיד אחרי תפילת בונה ירושלים ששם מבקשים על בנין המקדש, ומדוע מתפללים על עבודת המקדש רק לאחר התפילה על הופעת מלכות בית דוד?

 

התרוץ:

 

            על שאלה זו תרץ הרב י.מ. טוקצנסקי בספרו עיר הקדש והמקדש ח"ה שבתחילה יקריבו רק קרבנות צבור זמניים ואחרי ביאת בן דוד תהיה עבודת המקדש בקביעות בהקרבת כל סוגי הקרבנות.

 

סכום:

 

            בית המקדש השלישי יבנה לפני הופעת מלכות בית דוד.

 

האם צריכים מלך לבנית בית המקדש?

 

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א:

 

            המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות.

לכאורה משמע מדברי הרמב"ם שמלכות בית דוד תהיה לפני בנין המקדש.

התרוץ על כך מופיע בדברי הרמב"ם שם בפרק יב הלכה ב:

וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע האדם איך יהיו עד שיהיו.

 מכאן שהרמב"ם לא קבע הלכה בהלכות משיח שכך צריך להיות סדר הדברים אלא כתב כאן "אמונות טובות בביאת משיחנו" כדברי הכסף משנה שם להלכה א.

 

סנהדרין כ:

 

            תניא רבי יוסי אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה.

ונשאלת השאלה האם גם היום צריך לשמור על סדר זה של העמדת מלך הכרתת זרעו של עמלק ובנית בית המקדש.

 

               כתב על כך הרב י.מ. טוקצנסקי ז"ל בספרו עיר הקדש והמקדש ח"ה שהיו צריכים להקפיד על סדר זה רק בזמן כניסתם לארץ כדברי רבי יוסי (שם):

שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, אבל לדורות סדר זה לא מעכב, והראיה לכך שבימי עזרא בנו את הבית השני בלי מלך.

 

סכום:

 

               אין צורך במינוי מלך לבנין בית המקדש.

זה לשון הרש"ש בבא בתרא (דף קכ"ב ע"א ד"ה ואגב): "עמדתי על פרש"י שם (יחזקאל מ"ח, ח') שראה ליישב אשר ירושלים תהיה במקומה הראשון. ולא העיר דלפי המבואר שם יהיה המקדש רחוק מהעיר מ"ה מיל לצד צפון דו"ק שם. ואולי לזה כוונו ישעיה ומיכה באמרם באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וגו'. דרצונו לומר שיהיה אז על הר אחד אשר הוא ראש ההרים בגובה, ולא כפירוש המפרשים

 

חזרתי מהכנסת בנו לבריתו של אברהם אבינו במזל טוב שיזכה להכניסו לחופה ומעשים טובים ואז פנה אלי זהר   (בעילום שם כמובן

 בשאלה:מדוע בשלושת הקונטרסים "היכן הארון" "התיקון של התיקון" "ובית הבחירה" קבעתי בעצם שלש אמיתות שעומדות בסתירה עם הדעות הרווחות היום במגזר החרדי"?

אז אם אפשר מילתא דבדיחותה

"נכנסתי פעם לרב פיש ושאלתי אותו: "רבי אתה המשיח?..."

הסתכל עלי הרב פיש במבט סוחק.ובמבטא אידישקייט ענה לי:..."תגיד לי...אתה שיכור...?"

 

 

היכנסו: למרכז העולמי ללימוד קבלה מובנית

 

 

web site by AV