קינסיולוגיה מהי

 

מאת: שרה דהן, עדנה שפירא

לעיתים  אנו  נמצאים במצבים  בהם  איננו  מתפקדים  כפי  שהיינו  רוצים. אנו מרגישים כאילו אנו עומדים מאחורי קיר זכוכית שקוף. בצדו האחד החיים ממשיכים לזרום ואנו לא יכולים לקחת בהם חלק פעיל כי אנו במתח, לא שומעים, לא רואים ולא יכולים לזוז כדי לעבור את מחסום הקיר.
מהו  הדבר  אשר  מונע   מאתנו  להיות  במיטבנו?  מה חוסם מאתנו:  בריאות ?  יצירתיות ?   מימוש מטרותינו ?    הצלחה בחיינו האישיים והמקצועיים  ?

קינסיולוגיה היא שיטת עבודה שבה ניתן לזהות ולאתר את הגורמים החוסמים אותנו והיא מאפשרת לשבור את הקיר ולצאת לחופשי !!!

השיטה שפותחה בארה"ב לפני כ- 40 שנה ע"י הכירופרקטורים דר' גודהרט ודר' ג'ון פ. תאי (מפתח שיטת מגע בריאות), משלבת מוטיבים מרפואת המזרח וידע מדעי מהמערב. השילוב בין שתי הגישות מקנה כלי לאיזון גוף האדם. 

 בבסיסה של השיטה עומדת ההבנה, מתוך ניסיון רב שנים, כי:

1.                   הגוף הפיזי שלנו זוכר כל מה שחווינו מרגע היווצרותנו. אירועים שונים שחווינו במהלך חיינו מוטבעים בגופנו ומשפיעים על הדרך בה אנו מבינים וחווים את חיינו ולעיתים חוסמים ומפריעים לנו כיום.

2.                   חייבת להיות זרימה בכל המערכות: הפיזית, מנטלית והרגשית.

3.                   בעיה נוצרת כאשר אין תיאום בין כל המערכות בגוף.

4.                   הלמידה מתרחשת בכל תא ותא בגוף ולא רק במוח.

5.                   תנועה היא מפתח ללמידה.

 הקינסיולוגיה נעזרת בתהליכי יצירה מחדש של דפוסי תנועה, מחשבה והתנהגות כדי לנטרל מתח ולעודד את ההתפתחות וההתחדשות של קווי התקשורת בין המוח והגוף.

 "שיטת הקינסיולוגיה מציעה מערכת של תנועות פיזיות, תרגילים וטכניקות המכוונות להתפתחות ולשיקום של האפשרויות הטבעיות והייחודיות של האדם, דרך חקירה ועבודה עם מכשולים פנימיים" (ד"ר סווטלנה מסטגובה, פסיכולוגית, קינסיולוגית התפתחותית, יישומית וחינוכית).

 הקינסיולוגיה אינה עובדת עם מחלות, אינה עוסקת באיבחון מחלות ואינה מרפאת. בבסיסה, הקינסיולוגיה מזהה חסימות אנרגיה מבניות/פיזיות, תזונתיות ורגשיות המחולקות למישורי אנרגיה שונים.  בעזרת ארגז כלים רחב לומד האדם לשחרר את חסימות האנרגיה של עצמו, ונעזר על ידי הקינסיולוג שהוא המאמן האישי שלו, בשחרור חסימות אלו.

חסימות האנרגיה נוצרות ע"י מתחים/לחצים בחיינו האישיים והמקצועיים גם יחד. מהו אם כן אותו לחץ?

הדבר הבטוח היחיד בעולמנו הוא שינוי מתמיד, וכל דבר, טוב או רע, הדורש מהגוף להשקיע אנרגיה יקרה על מנת להסתגל אליו הוא "לחץ". באופן תיאורטי, כל דבר המותיר בנו ולוּ את הרושם הקל ביותר וגורם לנו לעבד מידע חדש, ממגע ידו של תינוק ועד לתאונת דרכים, הוא גורם לחץ. חתונה או זכייה בלוטו יכולים להיות מלחיצים (ובכל זאת נעימים מאד) לא פחות מפיטורין או מגירושין. הפילטר הרגשי באמצעותו אנו תופסים את האירוע הוא המתייג את האירוע כטוב, רע או ניטרלי וקובע את עוצמת ההשפעה שלו עלינו.

 הלחץ עצמו, אם כן, איננו האויב. למעשה, גירוי חושי הוא "מהטובים", כיוון שהוא מביא ללמידה ולהנחה של קשרים עצביים משופרים במוח ובגוף.  תגובת לחץ בלתי-פתורה, היא אותה מצוקה "מהרעים", המביאה לקצרים בתקשורת החשמלית התקינה של הגוף. היא נגרמת עקב מנגנוני התמודדות לא מתאימים בתגובה למכשולים (גורמי מתח) בהם אנו נתקלים בחיי היום יום.

 אין דבר כזה גורם לחץ קטן. כל גורמי הלחץ נכנסים כולם לסיר אחד ומתקיפים את משאבי הגוף שלנו. במלים אחרות, לחץ הוא דבר מצטבר. שווה לזהות ולנטרל בעיות קטנות, כמו גם גדולות. כמעט תמיד קורה שדווקא דבר "קטן" הוא הקש האחרון, שיוביל אותנו לחוסר תפקוד או לחולי.

 בעיטה בעכוז יכולה לגרום לכאב ראש

אנו בני האדם, איננו סתם מכונות. אנו ישויות מנטליות, רגשיות, רוחניות, כמו גם ביוכימיות ופיזיות. פגיעה בכל אחת מן הרמות הללו משפיעה על שיווי המשקל הכולל שלנו. כאשר אנו חווים תסמין (חוסר איזון), הוא לא בהכרח נגרם על ידי גורם מתח גלוי לעין (סיבה ותוצאה). למשל, הגב שלנו עשוי להיתפס (תסמין מבני), לא מפני שהרמנו ארגז בצורה לא נכונה (גורם לחץ מבני), אלא מפני שרבנו עם בן הזוג שלנו (לחץ רגשי) והגב שלנו הוא חוליה חלשה עבורנו. אדם עשוי לאכול מזונות מלחיצים ביו-כימית ולא להבין מדוע יש לו נטייה לדיכאון. אדם מסוים עלול להיות מעורב בתאונת דרכים ולהרגיש בר מזל על שלא נפגע גופנית בצורה קשה ופתאום ללקות בפריחה אלרגנית (תסמין ביו-כימי)  וכן הלאה וכן הלאה.

כל העזרה המקצועית שבעולם לא תספק לנו מנוחה מתמדת מהתסמינים הפיזיים, הנפשיים והרגשיים המגוונים בהם אנו נתקלים, אם לא נזהה ונפתור את גורמי הלחץ העיקריים (שנראים לרוב לא קשורים זה לזה). עלינו להתבונן עמוקות בחוליה החלשה ביותר שלנו התסמין הפיזי או ההתנהגותי החוזר שלנו. לא משנה מהו אלרגיה, דיכאון, גב כואב, צרבת וכדומה עלינו לדעת, שהוא שילוב של כל גורמי המתח בחיים, שגרמו לנו לפתח את התסמין הזה. כדי לשפר מצב שיחזיק מעמד לאורך זמן, עלינו להביט אל מעבר לסיבה הישירה, לשחזר את האיזון ואת הבריאות לכלל מערכת מוח/גוף שלנו.  (מתוך ספרה של שרון פרומיסלו – יצירת שילובים בין המוח והגוף).

אחד הכלים החשובים בשיטות קינסיולוגיה השונות הוא בדיקת שריר (Muscle Test). יוצרי השיטה מצאו כי קיים קשר בין טונוס השריר ובין מצב האנרגיה, המתח והתקשורת בגוף. כלי זה  עוקף את מערכות האמונה שלנו ובאמצעותו האדם מתחבר לתחושות גופו ולאמת האישית שלו. הגוף זוכר הכל ואינו משקר. על ידי בדיקת השריר האדם יהיה מודע  לעצמו באופן הרבה יותר אינטימי ומכאן יוכל לבחור את דרכו להתמודד עם המציאות האישית שלו מזווית ראייה שונה ובדרך כלל מועילה יותר ועל ידי כך להתקדם לעבר מימוש מטרות שקבע לעצמו.

בבדיקת השרירים  אין אנו בודקים את חוזק השריר אלא את רמת האנרגיה שלו ואת אופן תגובת השרירים ורמת האנרגיה הזמינה בהם, תוך כדי הוספת מעוררי מתח.

בעזרת בדיקת שריר, ניתן לזהות את הזמן והמקום בו גרם אירוע כלשהו לחוויה שלילית המשפיעה בהווה על אופן תפקודנו. זיהוי מעוררי המתח מאפשר לאדם לבחור דרך חדשה לחוות בה את חייו.

 המטרה היא להשיב לאדם את סמכותו שלו ועוצמתו הפנימית, את השליטה על חייו, הרגשתו והתנהגותו בכל מצב. אין לנו שליטה על מצבים ואירועים בסביבתנו אך יש לנו שליטה על תגובותינו ומעשינו.

אחריות אישית היא המפתח. המומחה היחיד לעניינינו הוא אנו בעצמנו. תפקיד הקינסיולוג לאמן וללמד אותנו לפתח קשרים עצביים, למלא את עצמנו באנרגיה ולשפר את התקשורת שבין המוח והגוף. לכן כיום בחלק מענפי הקינסיולוגיה משתמשים בשימת לב ככלי ראשוני לזיהוי חסימות אנרגיה.

שימת לב: כלי הביו-משוב שלנו
כיצד נדע אלו פעילויות הן המועילות ביותר עבורנו? במקום להשתמש בציוד ביו-משוב יקר, ניתן להשתמש בכלי נוסף והוא שימת לב
פיתוח מודעות מפורטת ואובייקטיבית של מצב הקיום הנוכחי שלנו, כולל יציבה, מתח שרירים, דפוסי נשימה ופעילות חושית. לאחר מכן נשתמש בארגז הכלים של הקינסיולוגיה כדי לשחרר/לאזן את המתח   ושוב נשתמש בשימת לב לשינוי לאחר תהליך האיזון.

 בארגז הכלים נמצא את: משחקי/תרגילי מוח, עיסוי מרידיאנים, עיסוי נקודות אקופרסורה, דמיון מודרך, משחקי תפקידים, תרגילים לאיזון תבניות התנועה הבסיסיות והרפלקסים הינקותיים ועוד.

 השיטה מתאימה לכל אדם מבוגר, ילד ותינוק אשר נתקל בעיקוב התפתחותי כל שהוא בכל מישורי החיים. כגון: הפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים כאחד, אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר,מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפייתיות - פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חזיוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד.

 הקינסיולוגיה היצירתית, ההתפתחותית והחינוכית היא תכנית מבוססת-תנועה המציעה לאדם מכשירים/כלים/אמצעים רבים לקידום הלמידה שלו, מאפשרת זהוי חסימות לימודיות ושיחרורן בעזרת תרגילים ופעילויות המאחדות את שתי מחציות המוח, מקדמות ומשפרות מיומנויות לימודיות רבות כגון: קריאה ,  כתיבה , חשיבה , קואורדינציה, קשר עין יד, דימוי עצמי, קשב וריכוז ואת כישורי החשיבה  והלמידה. התהליך נעשה בשיתוף מלא עם האדם ולפי הקצב הנכון לו, הקינסיולוג משמש לו כמתורגמן ומסביר לו בשפה פשוטה מה גופו מספר, היכן קיימות חסימות ומה דרוש כדי להגיע לאיזון.

 העבודה מתבצעת בעזרת תרגילי תנועה שונים, עיסוי עדין של נקודות אנרגטיות חשובות הפועלות לשחרור מעגלים חסומים בקשר של מוח וגוף, טכניקות לחיזוק השרירים והיציבה, איזון אנרגיית   המרידיאנים (קווי אנרגיה ע"פ הפילוסופיה הסינית, שחרור מתח רגשי  דמין מודרך, אינטליגנציות מרובות בתנועה, קלפי סיפור מאוירים  משחקי תפקידים  ועוד. בדרך זו אנו מאזנים את הגוף השלם דרך מערכות האנרגיה השונות: המערכת החשמלית, המבנית, התזונתית והרגשית. 

עיקר המיומנות הנרכשת היא שחרור אלמנטים של מתח (לדוגמת "בלק אאוט") בעת לימוד חומר ובמבחן. יכולת הפעולה מן המוח השלם משפרת את רמת התפקוד ומאפשרת להגיע למיקוד, הבנה, יצירתיות ויכולת פעולה מלאים.

 ה תבנית הדומיננטית – סגנונות למידה
באמצעות בדיקות שריר ניתן לזהות את תבנית הלמידה האישית של כל אחד מאתנו. תבנית  המורכבת ממחצית המוח הדומיננטית ומאברי למידה דומיננטיים כעין, אוזן, יד ורגל. דגש מושם על התפקוד השונה של כל המיספרה (מחצית מוח) (שמאל – לוגי, אנליטי, ראיית הפרטים הקטנים, הגיון, מילים, מספרים וכו'. ימין – אינטואיציה, ראיית התמונה השלמה, מוזיקה, יצירתיות, דמיון וכו')  הבנת תבנית הלמידה האישית ואופן פעולתה בזמן מתח עוזרת לנו להבין דפוסי התנהגות ולצפות מראש אילו לומדים ייתקלו באילו בעיות ומאפשרת לנו לאתר פעילויות משלבות  ושיטות הוראה מתאימות.

 ביבליוגרפיה - הוצאת ע.נ.ב.ר מילים בתנועה
מבט על עיוורון מילים - קובי סכספורט
יצירת שילובים בין המוח והגוף – שרון פרומיסלו
אסטרטגיות בתנועה – סווטלנה מסגוטובה

קשרים וכישורים בתנועה – 
שרה דהן, רבקה לפלר, עדנה שפירא