אינדקס האתרים צור קשר תמונות הקדמה של האתר הסיפריה משחקים שירי ילדים הצוות מפת הגעה


 

שימור והתחדשות בגני הילדים

הלב והליבה של גן הילדים

 

ד"ר אילנה זיילר, מנהלת אגף א' מוסדות חינוך ומ"מ מנהלת האגף לחינוך קדם-יסודי:

 

1. עקרונות כלליים:

הוגנות

שוויוניות

מחוייבות

שקיפות

אחריותיות ומסירת דין וחשבון

 

2. עקרונות לגן:

צמצום פערים

קידום הישגים לימודיים

אפשור שוויון הזדמנויות לכל ילד וילד

לנתוק הקשר שבין רקע כלכלי חברתי והשגים לימודיים

 

" עד שנה"ל תש"ע 2010, יהיו תלמידים במערכת החינוך הקדם יסודי בעלי שליטה מלאה במיומנויות היסוד שיאפשרו למידה והשתלבות בת"ל  של כתה א'"

 

 

מטרות החינוך בגיל הרך:

1. טיפוח מיומנויות שפה וחשיבה במידע והעשרה בידע בתחומי דעת שונים, על פי תכנית מתאימה לרמת התפתחותם של הילדים ותחומי העניין שלהם.

 

2. הקניה של כישורי חיים מותאמי הוווה וביסוס תשתית לכישורי חיים עתידיים, כישורים חברתיים, ערכים חברתיים ולאומיים וטיפוח יחסי אנוש תקינים.

 

3. טיפוח אישיות עצמאית בעלית עמדות של כבוד, סובלנות וקבלה כלפי הדומה והשונה.

 

4. טיפוח כשרים אוריינים, כשרי חשיבה מתמטיים,

תהליכי פתרון בעיות, יישום רעיונות לשימוש בטכנולוגיה ובאמצעי תקשורת, רגישות לאסתטיקה והכרת אמנויות ואופנויות ביטוי אומנותיות.

 

5. יצירת תשתית ומיומנויות יסוד ללמידה עצמאית ויצירת איווי לדעת.

 

6. טיפוח הסקרנות והיצירתיות כבסיס ללמידה בעתיד.

 

 

תכני ההוראה בגן

 

תכנית "ליבה" מחייבת לחינוך קדם יסודי: זהה ביסודה לתכנית הליבה של החינוך היסוד, ובד בבד תואמת התפתחות, שכן מדובר בילדים בגילאים צעירים , שקצב התפתחותם שונה מילד ליד, וכל כן שונה גם אופן למידתם.

 

תכנית הליבה מתמקדת בארבע אשכולות :

1. אשכול אמנויות:

יאפשר התנסות פעילה במוסיקה, תנועה ואומנות פלסטית, פיתוח רגישות אסטטית ויכולות הערכה של יצירות אומנות.

 

2. אשכול כישורי חיים:

המשלב חינוך לבריאות ולתזונה נכונה, חינוך גופני, ביטחות וזהירות בדרכים ומיומנויות חברתיות-רגשיות (ויסות רגשי, משא-ומתן חברתי)

 

3. אשכול המתמטיקה , המדע והטכנולוגיה:
פיתוח חשיבה לוגית, מושגים מתמטיים ראשוניים והיכרות עם סביבה טכנולוגית.

 

4. אשכול השפה:

פיתוח כישורים אוריניים, טפוח הבעה ושיח, ומיומנויות לקראת קריאה וכתיבה.

 

תיבת טקסט: חינוך לשוני 
תיבת טקסט: פיתוח כישורי שפה
כשירות לשונית
כשירות תקשורתית
תיבת טקסט: פיתוח ניצני אוריינות הנאה והנעה עם ספר
מיומנויות לקראת קריאה וכתיבה 
 

 

 

 

 

 


 

תכנון לימודים ופיתוח תכניות הוראה בגן:

 

אשכולות הליבה נבנים מסביב לציר ההוראה בגן- ציר לוח השנה, שעיקרו מורשת ותרבות, חגים ומסורת , הנלמדים בגישה רב תרבותית, מכירה ומוקירה שוני תרבותי-עדתי.

 

תכנית הליבה מתמקדת במה שכל ילד וילד, ללא קשר למוצא, רקע או יכולת כלכלית, חייבים ללמוד ולהיות מסוגלים לבצע.

מבטאה את המחויבות הבלתי מתפשרת של המערכת החינוכית כלפי כל ילדה וילד , הזכאים לחינוך על פי "חוק חינוך ממלכתי" (1953).

 

תכנית הליבה היא ביטוי להוגנות, למתן הזדמנות ללמידה ונגישות ללמיד לכל ילדה וילד, יהיו הרקע ממנו הם באים, והאפשרויות שהבית מזמן להם אשר יהיו.

 

הכנת תכנית ליבה מחייבת לגן הילדים- אינה פוגעת בלב של גן הילדים היינו, ברוח הגן ובעקרונות ההוראה בגן.

 

עקרונות ההוראה בגן:

1. מבוססים על משחק סוציו דרמט ודידקטי במבנה הגן ובחצר.

על הוראה אינטגרטיבית ובין תחומית המתוכננת על ציר לוח השנה.

 

2. התכנית מאפשרת לגננת לייזום ליצור ולהשתמש בידע הדידקטי המצוי בידה, כיד הדימיון הטובה עליה.

 

3. ה"איך הדידקטי" נשאר פתוח ומאפשר כל צירוף אפשרי של תכני תכנית הליבה בדרך אינטגרטיבית ובין תחומית.

 

4. ההוראה מותאמת להתפתחות הילד, דיפרנציאלית ומכוונת למימוש הפוטנציאל הטמון בכל ילד וילד. מתרחשת כל הזמן, לאורך כל היום, בכל מרחב הגן , בכל פעילות בין ישירה מכוונת ומובנת, ובין בלתי אמצעית ומזדמנת.

 

5. ילדי הגן, מצויים בעיצומו של תהליך צמיחה והתפתחות.

ההבדלים בהתפתחותם רבים, וקצב התפתחותם שונה.

 

6. אופי הלמידה בגיל הרך, עיקרו למידה הזדמנוית ורק מיעוטו למידה מכוונת.

 

השפעת מאפייני ההתפתחות והלמידה בגיל הרך, על תכנון ופיתוח תכניות הוראה גניות:

 

פרדוקס:

הפערים הגדולים בהתפתחות- הבדלים בין אישיים.

כמו-כן, קיימים הבדלים בהתפתחות תחומי תפקוד שונים, של אותו יחיד.

 

משתמע מכך, תכנית לימודים תואמת התפתחות אישית

DEVELOPMENTAL APPROPRIATE PROGRAM

 

אם כך, מה מקומה של תכנית לימודים קבוצתית?

 

תכנית מסגרת לפיתוח פוטנציאל אישי הטמון בכל ילדה וילד!

 

 

 

 

הערכה בגן- מכוונת תהליכי תכנון ופיתוח תכנית למידה-הוראה, המשפיעות על "דמות בוגר הגן"

 

ההוראה בגן מכוונת גם לתפוקות, ועל כן עליה להיות מלווה בהערכה. ההערכה היא תהליך של איסוף מידע רלוונטי לתפקודם של ילדים בגן:

א. בתחומי התפתחות ראשוניים, כגון: מוטוריקה, שפה

ב. בתחומי למידה כגון: למידה חברתית, רגשית והתנהגותית.

ג. בתחומי למידה תרבותית של נכסי תרבות, כגון: אסטטיקה, אומנות,

    מוסיקה, נכסי תרבות אורייניים.

 

 

הערכה היא בחינה שיטתית של ההפעלה/דרך הביצוע/תוצאות התכנית, בהשוואה לסטנדרטים (גלויים או סמויים).

 

מטרותיה: אמצעי לשיפור ההפעלה או הביצוע, או לצורך קבלת החלטות בנוגע אליהם.

 

סוגי הערכה:

א. הערכת תוצאות:

    שאלה מרכזית: "האם משתתפי התכנית השיגו את המטרות שהציבו ?

                            מה קרה למשתתפים בתכנית, כתוצאה מהשתתפותם?

 

 

ב. הערכת תהליך:

    שאלה מרכזית: " כיצד בוצעה התכנית"?

     "באיזו מידה ביצוע התכנית נאמן לכוונות, לרעיון ולמטרותיה?"

 

הערכת תהליך מתמקדת בתהליך ביצוען של הפעילויות

מצביעה על סטיות מן התכנון המקורי

מכוונת את המתכננים להגדרת משימות ומשתנים , מצביעה על הצורך בשינויים מתבקשים בביצוע התהליך.

 

יש לשלב תהליכי הערכה מובנים לצד, תהליכי הערכה דינמיים ומזדמנים.

 

הנחת יסוד: הערכה מבוססת תיאוריה מוצקה, הגיונית ומשכנעת

 

הערכה מובנת

 

1. תחילת השנה

2. אמצע השנה

3. סוף השנה

הערכה מעצבת

הערכת ביניים

הערכה מסכמת

מיפוי מצב קבוצתי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מיפוי מצב  אישי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                               

הערכה מזדמנת דינמית בזיקה לתהליכי ההוראה

 

 

תכנון ופיתוח תכנית לימודים גנית

 

הנחת יסוד: תכנית מבוססת תיאוריה הגיונית, מוצקה ומשכנעת.

 

תחילת השנה

אמצע השנה

סוף השנה

תל"גן

 

שינויים ?

התאמות?

תכנון לשנה"ל הבאה

תכנון קבוצתי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תכנון אישי- תל"א

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                               

 

הערכה מבוססת תאוריה

 

פרופ' י. פרידמן, מנהל מכון סאלד, ירושלים, 2005

 

1. תכנון מבוסס תיאוריה: מהן המטרות? מהן הפעולות

    להשגתן?

 

2. ביצוע מבוסס תיאוריה

 

3. אינטראקטיביות קשר בלתי אמצעי ומתמשך בין המעריכים לבין מבצעי התכנית.

 

4. תגובתיות (רספונסיביות) מבוקרת: עירנות לשינויים, התעניינות בקשיים, בחינת אפשרויות חלופיות לפעולה.

 

5. התכנית כמוקד הערכה ולא משתתפיה.

 

אם התלמידים מגלים הישגים נמוכים התכנית היא זאת שלא הצליחה, ולא התלמידים נכשלו.

 

 

שלבי העשייה של הערכה מבוססת תיאוריה

 

1. מבעיה לתכנית: זיהוי המטרה/ הבעיה והכנת תכנית

    להשגתה/לפתרונה.

 

2. זיהוי המבנה של התכנית, שלביה ורכיביה, ובחינת ההלימה בין המבנה ותהליכי הביצוע , לבין התיאוריה של התכנית.

 

3. הדרכת מפעילי התכנית, לתרגם את המושגים (המופשטים והכלליים) למונחים אופרטיביים של ביצוע.

 

4. בדיקת ההתאמה של רכיבי התכנית לתאוריות מודרניות של למידה:

א. שילוב של למידה עם הבנה

ב. התחשבות בידע ובמושגים מוקדמים של משתתפי התכנית

ג. למידה פעילה, המאפשרת לאנשים לשלוט בלמידה שלהם.

 

5. מעקב אחר ביצוע התכנית בפוע

 

6. בדיקת התוצאות ומדידת הישגים

 

7. שינויים בתיאוריה של התכנית ובדרכי הפעלתה.

לסיכום:

 

הלמידה בגיל הרך בעיקרה הזדמנותית, מתרחשת תוך פעילות, חויה והתנסות, בכל מקום ובכל עת.

 

היא כוללנית: כישורים אינטלקוטואליים וחברתיים, הנרכשים בו זמנית, עם ידע חדש ושליטה בשפות

(דבורה, כתובה, מתמטית).

כך נרכשות גם מיומנויות הלמידה ועמדות כלפי למידה.

 

כל אלה עושים את תכנון התכנית החינוכית בגן הילדים למשימה מורכבת.

 

מתבקשת תכנית אינטגרטיבית, המאפשרת למידה בתחומים מגוונים, מועילה (תואמת התפתחות) ומהנה ומאתגרת, מספקת ולא מתסכלת.

הרהורים ושאלות על סדר יומנו, ד"ר רינה מיכלוביץ

 

לשם מה תכנית ליבה? למי זה נחוץ? למי זה טוב?

 

טובת היחיד: הצורך להבטיח לכל ילד את הבסיס ההכרחי לתרבות אוריינית בה הוא חי.

 

טובת החברה: הצורך והרצון להבטיח , כמדינה הנאבקת על מקומה בעולם הישגי, את האיכות ההכרחית של המשאב האנושי בישראל- של כל אזרח.

 

למען היחיד והחברה:

הצורך לגשר על פערים חברתיים ותרבותיים הקיימים בחברה.

 

אחריותיות מערכת החינוך:

הצורך להבטל על מערכת החינוך את הנשיאה באחריות לפועלה.

 

מבחן התוצאה:

הרצון לקיים בקרה על פועלה של מערכת החינוך כמערכת ממלכתית, שמתקיימת מתקציבי המדינה.

 

 
 
 

בניית אתרים פשוטים