פרופיל החברה טכנולוגיה גלריה בניה פרטית בניה מתועשת דף הבית של האתר
 
 

מבנים מתועשים

בבנייה מתועשת: חוסכים שליש מזמן הבנייה

 

 

ההתמחות שלנו בייצור מבני ציבור תעשייתיים כגון:

  • בתי כנסת

  • מוסדות חינוך ותרבות

  • כיתות לימוד

  • אולמות

  • חדרי אוכל

  • ביתני שמירה

  • חדרי בקרה ושירות

  • שירותים ציבוריים ועוד.

 

השותפים העסקיים שלנו כבר ייצרו מאות מבנים לסקטור הציבורי והעסקי בישראל ואנו איננו חוסכים בחומר ומוצרים אשר מקנים לנו את רמות הגימור והאיכות של המבנים תוך עמידה והקפדה דייקנית בתקנים הנדרשים.

 

 

 

הקידמה הטכנולוגית מגיעה גם לבנייה ומאפשרת היום ליצור חלקי בניין מודלוריים מראש ולהרכיב אותם באתר הבנייה. הבקרה גדולה יותר, הבנייה "נקייה" יותר ומפחיתה את הרתיעה של ישראלים מעיסוק בענף ולמרות זאת, היזמים אומרים שיש מקומות בהם מתקבלת עדיין השיטה בחשדנות

נעמה סיקולר

פורסם:  28.09.07, 09:52  בידיעות אחרונות - מדור צרכנות

 

 

 

חג הסוכות מסמל יותר מכל את הבנייה הזריזה והחסכונית, גם אם היא ארעית. ולמרות ההבדל הגדול בין ימי התנ"ך לימינו, הבנייה המתועשת כיום מאפשרת להקים בנייני מגורים ומשרדים בפרקי זמן הקצרים ב-30% מאלה של הבנייה הקונבנציונלית - קומה בשבוע.

 

לא פעם אנו חולפים ליד אתר בנייה ושמים לב שצץ במקום בניין, ללא פיגומים, בלי שנראה עובדים רבים בשטח או רעש מיוחד. מתברר שטכנולוגיות הבנייה של היום מאפשרות לבנות מהר יותר, פשוט יותר ואפילו נקי יותר.

 

צילום: יהונתן צור, עריכה: רונה פפר


 

 

"הבנייה המתועשת" היא שיטת בנייה הנושאת שמות רבים בהתאם לטכנולוגיה הספציפית בה משתמשים (בנייה טרומית, שיטת ברנוביץ ועוד) אולם מה שמאפיין אותה בחתך רוחבי ומבלי להיכנס לפרטים הטכנולוגיים המסובכים, הוא הרכבה מהירה של חלקי בניין שהוכנו מראש. מכינים את חלקי מעטפת הבניין מראש, על גבי שולחנות עבודה, כאשר אריחי האבן או השיש מוצמדים מראש לחזית הקיר, וזה מורכב לאחר מכן באתר הבנייה. בצורה זו נבנית מעטפת הבניין ולאחר מכן מושלמת החלוקה הפנימית של הדירה. 

 

בונים קומה בשבוע 

"בנייה מתועשת היא צו השעה", אומר היזם שמשון זליג, הבונה בשיטה זו כבר יותר מ-10 שנים. "נהוג לחפש את החדשנות בכל תחום אחר וחבל לי על מי שלא השכיל להשתמש בשיטה המאפשרת לנו לתת את החדשנות בבנייה. היתרון הגדול של השיטה הוא שהיא הוציאה את הבנייה הרטובה, את מושג ה'טיח' לגמרי מהלקסיקון של הבנייה, הבנייה מתבצעת בתבניות ולא באמצעות בלוקים, ומאפשרת לנו לספק מוצר נקי, מדויק, אסתטי בקווים חלקים וכמעט ללא טעויות".

 

אפרים גלברג, מנהל מפעל "סיבוס רימון" מקבוצת דניה סיבוס, מספר כי "בשנות ה-70 וה-80 בנינו את כל הבניין מבטון, כולל כל המחיצות הפנימיות. מדובר בבנייה שהיא לא נוחה למשתמש כי אי אפשר למשל לעשות שינויים בחלוקה הפנימית של הבית. הקירות הם קירות נושאים, כל תזוזה תפגע בתקרה ומדובר בקירות שאפילו אי אפשר לתקוע בהם מסמר.

 

"חסרון נוסף של שיטת הבנייה הקונבנציונלית ההיא, טמון ביכולת ליצור סוגים מוגבלים של דירות. אותם דגמים בדיוק של דירות בנינו בסביון וברמת אביב.

 

"במרוצת השנים התאפשר לנו לבנות בניינים גבוהים יותר, מורכבים יותר ושונים זה מזה, אולם מה שהבנייה המתועשת הביאה לנו, חוץ מהחסכון המשמעותי בזמן, זה את היכולת לבקר, לשלוט ביתר שאת אחר תהליכי הבנייה המתבצעים על הקרקע ולא בגובה ובתנאים הקשים של אתר הבנייה. היום אנחנו בונים בשיטה המתועשת גם אלמנטים לגשרים, לתשתיות וכמובן שגם לבנייני משרדים".

 

השיטה בנויה כך שחלק גדול מהייצור נעשה על גבי שולחנות אופקיים במפעל ולא בצורה אנכית באתר הבנייה. את הקיר יוצקים על שולחן עבודה בתבניות קבועות של 8 על 4 מטר כאשר היכולת ליצור כל מני צורות גיאומטריות גדולה מאוד. ניתן ליצוק כ-40 קירות בכל קו יצור ביום.

 

"מדובר במחזוריות יומית" אומר גלברג, "כך שלמחרת יציקתו הקיר מוכן להרכבה ובהמשך משונע לפי בקשה לאתר הלקוח ומורכב שם. באופן הזה, מורכבים רק קירות החוץ, הלקוח מקבל 'open space' ללא עמודים, עם גמישות מירבית בחלוקה הפנימית של הדירה, תוך שימוש בחומר אותו בחר - גבס או בלוקים".

 

וזה זול יותר?

 

"השיטה לא בהכרח זולה יותר, אבל מעצם האפשרות לצמצם משמעותית את זמני הבנייה, הרי שיש לנו גם חסכון כלכלי. אם בבנייה קונבנציונלית בונים בקצב ממוצע של למעלה מ-20 יום לקומה, הרי שבשיטה המתועשת ניתן לבנות קומה בשבוע -10 ימים".

 

"חשדנות" כלפי הבנייה המתועשת 

"אנחנו מייצרים את הקירות שלנו, בתוך אתר הבנייה, ב'מפעל שדה' אותו אנחנו מעמידים לצורך העניין בתוך אתר הבנייה", אומר שלומי זליג, סמנכ"ל ביצוע בחברת שמשון זליג. "אנחנו מייצרים את הקירות לפי קצב התקדמות העבודה, יוצקים כל קיר על פי התוכנית הספציפית שלו, עם החלון או המפתח שלו, מסדרים את שורות האבן, את רשת הזיון ואת החלונות ויוצקים. כעבור יממה, שולפים את הקיר מהתבנית והוא מוכן להרכבה".

 

לדברי שמשון זליג, בנייה בצורה הזו דורשת כוח אדם יותר מקצועי. "בזכות השיטה הזו, יהודים יכולים לחזור ולעבוד בבניין", הוא אומר. "בנוסף, השיטה הזו טובה לקבלנים גדולים, אבל גם לקטנים יותר כיוון שהם יכולים להקים לעצמם מפעל בתוך אתר הבנייה שלהם ולא חייבים להזמין ממפעלים חיצוניים.

 

"חבל שקיימת עדיין חשדנות כלפי הבנייה המתועשת למרות שבמדינות אחרות בעולם משתמשים בה כבר 20 שנה. דווקא בפרויקטים היוקרתיים ברמת אביב למשל, לרוכשים אין שום בעיה או עם הבנייה המתועשת או עם קירות הגבס, להפך הם מחפשים את זה. ודווקא מחוץ לתל אביב הרוכשים הרבה יותר חשדנים כלפי השיטה. 

 

"יכול להיות שהסיבה לחשדנות מקורה בניסיונות לא מוצלחים בשנות ה-60 וה-70 עם הבנייה הזו שהניבה בעיות של בידוד, אבל מאז עברנו הרבה מאוד. אנשים באים דופקים על הקיר והוא מפיק רעש שונה אז מפחדים שהבידוד פחות טוב, שהאקוסטיקה פחות טובה, כאשר בפועל שיטת הבנייה עומדת בכל התקנים ובמקרים רבים טוב יותר מכל שיטת בנייה אחרת", אומר זליג